<h1>צרור הכסף הארוך, דרך ד' שער ב'</h1>
<h2>דף יג:</h2>
לבאר דין המטלטלין [ב]אלו דברים שהקרקע נקנה בהן, שהן הכסף והשטר והחזקה ובקנין [סודר] כמו שכתבו, יש לבאר אם הן קנין במטלטלין. בכסף, בפרק הזהב [מ"ו ע"ב] אמר רבי יוחנן דבר תורה מעות קונות ומה טעם אמרו משיכה קונה שמא יאמר לו נשרפו חיטיך בעלייה. הנה לך [ראיה] כי מן התורה משיתן את המעות קנה ואין אחד מהן יכול לחזור בו, אלא תקנת חכמים [היא], שלא יקנו המטלטלין במעות. בשטר, אין המטלטלין נקנית בשטר, כדאמרינן בפ"ק דקדושין [כ"ב ע"ב] עבד כנעני נקנה בכסף בשטר ובחזקה. ואמרינן תנא אף בחליפין בקנין נמי נקנה עבד כנעני. ואמרינן תנא דידן אמאי לא חשיב במשנה קניית החליפין. ומשני מילתא דאיתיה בעבד וליתיה במטלטלין קתני אבל חליפין דאיתיה נמי במטלטלין לא קתני. הנה לך, כי הכסף והשטר והחזקה דאיתנהו בעבד, וקאמר דליתנהו במטלטלין. ועוד דאמרינן בפרק הספינה [ע"ו ע"א], שטר לספינה למה לי, מטלטלי היא. ופירש רבינו ז"ל דתרי מילין קשיין ליה, למה לי, ולמאי מהני, דלא מקנו מטלטלין בשטר (אלא). דהא לא מהני שטרא אלא למאן דמצי מסיים ביה כקרקע או כעבדים, שהם ניכרים בעצמם ויכול לסיימם ולהפרידם מתוך השטר. אבל המטלטלין אינן מסויימים ואין אדם יכול לסיימן. ובחזקה אינן נקנין המטלטלין, כמו שהוכחנו מההיא דקידושין, דקאמר מילתא דליתיה במטלטלין כגון כסף וחזקה קתני. והנה מוכח משם דקנין מועיל בהן, כדאמרינן מילתא דאיתיה במטלטלין כמו חליפין לא קתני. וגרסינן בפרק הספינה [פ"ו ע"א], ושאין להן אחריות, דהיינו המטלטלין, אין נקנין אלא במשיכה. כדאמרינן תקנתא דרבנן היא. ואמרינן עלה אמר רבה לא שנו, דמשיכה [קונה], אלא בדברים שאין דרכן להגביהן. אבל דברים שדרכן להגביהן, בהגבהה אין, במשיכה לא. וכן הילכתא. נמצא שיש במטלטלין משיכה והגבהה.
